כולנו יכולים להסכים שאחד המקצועות שכל תלמיד ותלמידה מחזיקים בתחושה או ברגש חזקים כלפיו הוא מתמטיקה. תלמידים רבים מגיעים לשלב התיכון מלווים בתחושות חשש וחרדה מלימודי המתמטיקה, שנובעות מחוויות שליליות בעברם.
בשנים האחרונות התחילו לשלב בבתי הספר דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם תחושות שליליות כמו לחץ וחרדה הנובעות מסביבת הלימודים או שבאות לידי ביטוי במסגרתה. אחת הדרכים הבולטות שהתחילו לשלב בבתי הספר היא מדיטציית המיינפולדנס (Mindfulness).
מה זה מדיטציית מיינפולדנס?
מיינפולדנס, בעברית נקראת קשיבות, היא יכולת בסיסית הטבועה בכל אחד ואחת מאיתנו להיות בקשיבות כלומר בנוכחות מלאה ברגע נתון. הכוונה היא להיות מודעים למה שאנחנו מרגישים באותו רגע, למחשבות שחולפות בראשנו, לתחושות שיש בנו ולמה שקורה בסביבתנו מבלי שכל אלו יציפו אותנו או יגרמו לתגובתיות יתר. את היכולת להיות בקשיבות יש לכולנו, ואנחנו רק צריכים ללמוד כיצד לגשת אליה.
עכשיו השאלה “למה זה טוב”?
ההתבוננות ברבדים השונים, רגשיים, גופניים וסביבתיים בנקודת זמן מסוימת מאפשרת להחזיר תחושת רוגע ולהפחית מתחושות שליליות כמו לחץ וחרדה.
אז נקשה עוד יותר, מה למיינפולדנס ולכיתה?
יש לא מעט מחקרים שנעשו בקרב תלמידים בגילים שונים על השפעת תרגול מיינפולדנס על התפקוד שלהם. אפשר להגיד, גם אם בצורה כללית מאוד, שרואים שלאחר הפעלת תכנית התערבות של תרגול מיינפולדנס על התלמידים, לא משנה מה היה גילם ומסגרת הלימודים, שרמת הלחץ שלהם ירדה ושרמת הקשב המתמשך שלהם עלתה. המחקרים הללו גם מגובים בהדמיה מוחית (MRI) כך שראו אפילו כיצד יש שינוי מבני באזורים במוח הקשורים לרגש וללחץ.
נקשה עוד טיפה, מה הקשר למתמטיקה?
כן כן, לא תאמינו אבל יש השקה בין יכולות קוגניטיביות מורכבות שמשתתפות בתרגול מיינפולדנס ליכולות הנדרשות במתמטיקה. היכולת לשליטה עצמית הכוללת תכנון, שמירה על קשב לאורך זמן, יכולת הנמקה והטלת ספק – כל אלו מתורגלות במהלך מדיטציית מיינפולדנס וגם בעת פתרון שאלות במתמטיקה. באחד המחקרים מצאו שתרגול מדיטציית מיינפולדנס הביא לשיפור הישגי התלמידים במתמטיקה ביחס להישגיהם לפני שתרגלו מדיטציית מיינפולדנס.
איך אפשר לשלב את מדיטציית המיינפולדנס בהוראה בכיתה?
אפשר לתרגל מיינפולדנס לבד או בקבוצה ובמקרה שלנו – בכיתה. אפשר להתחיל מלהקדיש דקה אחת בלבד לתרגול מיינפולדנס בכיתה בכל שלב בשיעור שנראה לך. זה יכול להיות למשל בשלב שבו התלמידים מאבדים קשב במהלך השיעור. יש בטח כאלה שיעדיפו לפתוח את השיעור בדקה של מיינפולדנס.
תכלס, מה עושים?
נכון, אתם מורים למתמטיקה, ולא מנחי סדנאות מדיטציה. אבל בכל זאת, יש תרגולים פשוטים שאתם יכולים להעביר לתלמידים, כמובן אחרי שתתנסו על עצמכם.
זו דקה אחת שיכולה לעשות הבדל משמעותי, במיוחד אם היא הופכת להיות חלק משגרת השיעורים.
1) הפנו את התלמידים להביט החוצה דרך החלון ובקשו מהם להתמקד במשך דקה על אובייקט אחד, למשל ענן, עץ או גם אובייקט אורבני כמו מבנה. הטבע באופן טבעי מקנה תחושת רוגע ומעלה את התחושות החיוביות.
2) עצמו את העיניים למשך דקה וספרו כל ארבע נשיפות ושאיפות באופן מחזורי.
3) עמדו והתמתחו. בכל שאיפה מותחים את הזרועות מעלה ובכל נשיפה משחררים (בצורה רגועה) מטה.
אנחנו הבאנו רק שלוש דוגמאות לתרגול, ויש כמובן עוד הרבה. אם אתם רוצים רעיונות נוספים כתבו לנו ונשלח לכם!
ממליצים לכם לקרוא את המאמר המעניין שכתב מייקל לונדון, מורה מתמטיקה בתיכון בארצות הברית, שמספר על חווית ההוראה שלו, כיצד התחיל לשלב מיינפולדנס בשיעורים והכי חשוב – איך זה השפיע על התלמידים!
מחכים לשמוע מכם על ההתנסות שלכם עם התלמידים!
